במסגרת הלמידה על יום ירושלים מוצעת יחידה זו העוסקת בשירי ירושלים בשילוב תוכנית “דור לדור”. במהלך הדורות נכתבו שירים רבים על ירושלים המבטאים את הקשר העמוק אליה. ביחידה המצורפת נתמקד ונעמיק בשיר אחד “על כפיו יביא”. השיר יילמד בדגש ערכי וספרותי ובפעילות המשלימה התלמידים יפגשו את סבא-סבתא לשיח ולפעילויות משותפות.

לקראת שבוע הספר, אנו מציעים לעודד פעילויות קריאת ספרים בבית -הספר ובבית, בעיקר לקראת החופש הגדול שמזמן מפגשים עם סבא וסבתא ובני משפחה אחרים. הקריאה המשותפת יוצרת מרחב אינטימי שבו ניתן לשתף רגשות, מחשבות וחוויות.בנוסף, קריאת ספרים משותפת יכולה להפוך למסורת משפחתית המעוררת זיכרונות משותפים נעבור הסבא והנכד. ביחידה זו נציג מס' הצעות לפעילות משותפת של נכד וסבא/סבתא סביב קריאת ספרים.

חג הפסח נחוג שנים רבות ומסמל את הפיכתנו לעם. אחד הסמלים המובילים את החג היא מצוות "והגדת", אנו מצווים לספר ביציאת מצרים לאורך כל הערב ולהעביר את המסורת מדור לדור למען שימור הזכרון והנחלתו לדורות הבאים. הפיוט "מה נשתנה" בפתיחת ההגדה מכוון להפעיל את הילדים ולעורר בקרבם סקרנות ועניין על אירוע משמעותי בחיי עמנו. ביחידה זו הנכם מוזמנים לעסוק בפיוט, ללמד את הילדים את תוכן הדברים ולחבר את הנושא לתכנית "דור לדור".

"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” חג פורים ומצוותיו מאפשרים לנו לייצר פעילות המחברת את החג עם סבא וסבתא. אנו מציעים לכם ללמד את התלמידים את מיומנות ההשוואה וליישם זאת באמצעות השוואת קיום מצוות החג בעבר וכיום. נשווה את מצוות משלוח המנות כפי שאנו מקיימים אותה כיום, לעומת קיום המצווה בבית סבא וסבתא בעבר. פעולת ההשוואה תכלול: מילוי המידע בתוך טבלת השוואה על-פי תבחינים. מציאת דומה ושונה בין התקופות ולמידה חדשה בעקבות ההשוואה.

המכתב האישי הוא תת-סוגה בעלת מאפיינים מיוחדים הנובעים מההקשר, המטרה, המוען והנמען. סוגי המכתב שונים, אך המשותף לכולם הוא היותם מעין שיחה כתובה, שיחה שבה פונה הכותב (המוען) אל מקבל המכתב (הנמען). בפעילות זו נעודד את התלמידים לכתוב מכתבי תודה, הערכה, תפילה, חיזוק והעצמה לחיילי צבא הגנה לישראל ולאנשי כוחות הבטחון. נמליץ לתלמידים לשבץ ביטויים מוכרים מהתפילה או מתהילים כגון: "מי שברך את אבותינו..." "יהי רצון...", "עושה שלום במרומיו...", "ה' ישמור צאתך..." ועוד ..

הרב מרדכי אליהו עורר השראה כבר כשהיה ילד קטן. נקרא סיפור אודותיו, וביחד עם סבא וסבתא נלמד את הערכים והמסרים הנלמדים ממנו.

כל משפחה והסיפור שלה.. ביחידה זו אנו מציעים לאפשר לתלמידים לקיים שיח המבוסס על ראיון עם מבוגר משמעותי במשפחה על מנת לשמוע את הסיפור המשפחתי ולאסוף מקסימום פרטים ומידע.

אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם." (אבות ד א) הפתגמים, האמרות, הניבים והמשלים הם דרכי ביטוי קדומות ביותר. הם עברו מדור לדור, תחילה בעל-פה ואחר-כך גם בכתב. הפעילות מייצרת לתלמידים הזדמנות ללמוד מן הפתגמים על חיי האדם והחברה, תכונותיהם, מנהגיהם והשקפת עולמם. נזמין את התלמידים לגלות מהם הפתגמים שאבא/אמא,סבא/סבתא למדו בבית ילדותם.

חג השבועות מזמן שיח ובדיקה אילו "דיברות" הנחילו סבא וסבתא למשפחתם. התלמידים נדרשים לברר עם סבא/סבתא מהם עשרת הדיברות שהיו כה משמעותיים להם בחינוך ילדיהם.

ביחידה זו אנו מציעים ללמד את המדרש "כשם שיגעו אבותי" המדרש מחבר את דור האבות לבנים ולנכדים. המדרש מזמין את התלמידים לחשוב על פעילות משותפת עם סבא סבתא, כגון נטיעות, ולעמוד מקרוב על הקשר הרב דורי ומשמעותו לסבים ולנכדים בעקבות הלמידה התלמידים יכינו תוצר כתיבה המבוסס על שיח עם סבא וסבתא או מבוגר אחר במשפחה.

החג הוא הזדמנות לחזק את הקשר הרב-דור,באמצעות יצירת דיאלוג עם דמות מבוגר משמעותי במשפחה בכל עדות ישראל. סיפור העם האתיופי " אבות ובנים", מאפשר התייחסות לערכים של התכנית "דור לדור יביע אומר" כגון: יחס למבוגר וכיבוד הורים, מורשת העוברת מאב לבן ועוד.

מהו פיוט? האם הוא תפילה? שירה? שירת קודש? מהם מאפייניו? כיצד נפגשים יחד מלים, מנגינה, פייטן, קהל, הזמן בו מושר הפיוט ואלפי שנות היסטוריה? נשמת הפיוט היא אותה התאמה בין מילים למנגינה, וההקשר - הזמן מיוחד בו הוא מושר. הפיוט מבקש שישירו אותו, שיתאחדו דרכו עם הזיכרון היהודי לדורותיו. נשאל את סבא וסבתא,מהו הפיוט האהוב עליהם?כיצד שרו אותו בארץ מוצאם?מה הוא מזכיר להם?

בסדנה הזו נתמקד בפעולות הוראה, המקדמות כתיבה בעקבות מפגש וראיון על אגרות ברכה. התיעוד ייכתב בעקבות עריכת תחקיר משפחתי ומפגש של ילד עם מבוגר המשמעותי לו. הפעילות תחבר את התלמיד ואת המבוגר מבחינה חברתית רגשית ותעניק לתלמיד חוויית למידה רלוונטית אותנטית

בכל דור ודור חייב אדם... נציג כאן מהלך פעילות המזמן לתלמידים אפשרות להיכנס ל"נעליה של דמות מהעבר" ולייצר תוצר כתיבה המשלב כתיבת חוויה, כתיבה היסטורית וכתיבה ערכית בו זמנית, כל זאת בלמידה משותפת של ילדים עם דור המבוגרים.