העיסוק השיר: "אנחנו עולים לירושלים" של דתיה בן דור מעודד שיח בכיתה על החיבור שלנו לירושלים. נזמין את הילדים להכיר את השיר ולבדוק עם ההורים ועם סבא וסבתא את הקשר שלהם לירושלים.

"..וָאֶשָּׂ֤א אֶתְכֶם֙ עַל־כַּנְפֵ֣י נְשָׁרִ֔ים וָאָבִ֥א אֶתְכֶ֖ם אֵלָֽי" (שמות י"ט ד') מדינת ישראל נבנתה על-ידי עולים שהגיעו לארץ טרם הקמתה ולאחר מכן. מפעל העלייה הוביל לבניית החברה הישראלית המגוונת ורבת התרבויות, והוא אחד מהמאפיינים המייחדים את עם ישראל ואת מדינת ישראל. ביחידה זו נלמד על סיפור עלייה של ציון וסבו ונזמין את התלמידים לחקור ולגלות את ארץ המוצא של סבא וסבתא.

בערב הראשון של ראש השנה נוהגים לאכול לפני הארוחה מאכלים הנקראים "סימנים"-שיהיו סימן טוב לכל השנה. הסימנים שונים בכל בית לפי המסורת של המשפחה. ביחידה זו נזמין את הילדים לברר אילו סימנים נוהגים לאכול בראש השנה בבית של סבא וסבתא.

איך נעודד קריאת ספרים לשם הנאה? לקראת שבוע הספר מומלץ לעודד את התלמידים לקרוא ספרים, לכן כדאי לבקר עם התלמידים בספרייה העירונית כדי להכיר לילדים את מבנה הספרייה ואת אופן הארגון שלה. כיצד לחפש ספרים לפי נושא, שם סופר או מילות מפתח ולפתח אצל הילדים את מיומנות השימוש בקטלוג הספרייה. נספר לתלמידים ששבוע הספר הוא חגיגה גדולה של ספרים וסופרים. ניתן לפגוש סופרים ולבקש מהם חתימה על ספרים שהם כתבו. להאזין לסיפורים שהם מספרים, לצפות בהצגות ילדים ופעילויות כתיבה ויצירה. בפעילות זו אספנו כמה ספרים וכמה רעיונות לזמן משותף של משחק ויצירה עם סבא וסבתא.

חג הפסח נחוג שנים רבות ומסמל את הפיכתנו לעם. אחד הסמלים המובילים את החג היא מצוות "והגדת", אנו מצווים לספר ביציאת מצרים לאורך כל הערב ולהעביר את המסורת מדור לדור למען שימור הזכרון והנחלתו לדורות הבאים. הפיוט "מה נשתנה" בפתיחת ההגדה מכוון להפעיל את הילדים ולעורר בקרבם סקרנות ועניין על אירוע משמעותי בחיי עמנו. ביחידה זו הנכם מוזמנים לעסוק בפיוט, ללמד את הילדים את תוכן הדברים ולחבר את הנושא לתכנית "דור לדור".

"לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ” חג פורים ומצוותיו מאפשרים לנו לייצר פעילות המחברת את החג עם סבא וסבתא. אנו מציעים לכם ללמד את התלמידים את מיומנות ההשוואה וליישם זאת באמצעות השוואת קיום מצוות החג בעבר וכיום. נשווה את מצוות משלוח המנות כפי שאנו מקיימים אותה כיום, לעומת קיום המצווה בבית סבא וסבתא בעבר. פעולת ההשוואה תכלול: מילוי המידע בתוך טבלת השוואה על-פי תבחינים. מציאת דומה ושונה בין התקופות ולמידה חדשה בעקבות ההשוואה.

התלמידים יכירו את ה"גלויה" ככלי להעברת מסרים קצרים בעבר. בפעילות זו הילדים ישאלו את סבא וסבתא אם הם קיבלו/שלחו גלויות בעבר עם דגש על תקופות של מלחמות. בשלב השני הילדים יתנסו בכתיבת גלויה לחיילים כדרך להביע הערכה וחיזוק לחיילי צה"ל וכוחות הבטחון.

הרב מרדכי אליהו עורר השראה כבר כשהיה ילד קטן. נקרא סיפור אודותיו, וביחד עם סבא וסבתא נלמד את הערכים והמסרים הנלמדים ממנו.

מהי המילה האהובה עליכם?על סבא וסבתא? כאן אנחנו קוראים לילדים לחשוב על העברית שלהם מזווית מיוחדת –רגשית ואישית. הילדים מוזמנים לבחור את המילה העברית האהובה עליהם,על סבא סבתא ובני המשפחה: זו שמרגשת, זו שמצחיקה, זו שמזכירה משהו או מישהו שאוהבים להיזכר בו. ואם יש להם סיפור מיוחד עליה-לספר אותו

אנו מציעים ללמד את התלמידים כיצד לכתוב סיפור המבוסס על הסיפור האמיתי של סבא/סבתא או מבוגר אחר מהמשפחה. הסיפור שהתלמידים כותבים יכול להיות סיפור אותנטי המבוסס על אירוע אמיתי או תוצר דמיוני שנולד מהשראה בעקבות אירוע שהתרחש בעבר. בכל מקרה על הסיפור להיות אמין כדי שהקורא ימשיך לקרוא.

החג הוא הזדמנות לחזק את הקשר הרב-דור,באמצעות יצירת דיאלוג עם דמות מבוגר משמעותי במשפחה בכל עדות ישראל. סיפור העם האתיופי " אבות ובנים", מאפשר התייחסות לערכים של התכנית "דור לדור יביע אומר" כגון: יחס למבוגר וכיבוד הורים, מורשת העוברת מאב לבן ועוד.

מהו פיוט? האם הוא תפילה? שירה? שירת קודש? מהם מאפייניו? כיצד נפגשים יחד מלים, מנגינה, פייטן, קהל, הזמן בו מושר הפיוט ואלפי שנות היסטוריה? נשמת הפיוט היא אותה התאמה בין מילים למנגינה, וההקשר - הזמן מיוחד בו הוא מושר. הפיוט מבקש שישירו אותו, שיתאחדו דרכו עם הזיכרון היהודי לדורותיו. נשאל את סבא וסבתא,מהו הפיוט האהוב עליהם?כיצד שרו אותו בארץ מוצאם?מה הוא מזכיר להם?

בכל דור ודור חייב אדם... נציג כאן מהלך פעילות המזמן לתלמידים אפשרות להיכנס ל"נעליה של דמות מהעבר" ולייצר תוצר כתיבה המשלב כתיבת חוויה, כתיבה היסטורית וכתיבה ערכית בו זמנית, כל זאת בלמידה משותפת של ילדים עם דור המבוגרים.