במסגרת הלמידה על יום ירושלים מוצעת יחידה זו העוסקת בשירי ירושלים בשילוב תוכנית “דור לדור”. במהלך הדורות נכתבו שירים רבים על ירושלים המבטאים את הקשר העמוק אליה. ביחידה המצורפת נתמקד ונעמיק בשיר אחד “ירושלים של זהב”. השיר יילמד בדגש ערכי וספרותי ובפעילות המשלימה התלמידים יפגשו את סבא-סבתא לשיח ולפעילויות משותפות.

החופש הגדול הוא תקופה מיוחדת עבור ילדים רבים. זהו זמן של חופש מוחלט מהלימודים, זמן להירגע, ליהנות ולצבור חוויות חדשות. אולם, לאורך השנים חלו שינויים משמעותיים באופן בילוי הזמן בחופש הגדול. שינויים אלו משפיעים רבות על אופן חוויית החופש הגדול. בעוד שבעבר התאפיין החופש בחופש מוחלט ובפעילויות יצירתיות וחברתיות, כיום הוא מובנה יותר ומגוון יותר. מטרת הפעילות היא שהתלמידים יתנסו בפעילות כתיבה יצירתית של כתיבת יומן בזמן החופש הגדול המותאם לתקופה בה סבא וסבתא היו ילדים.

המצווה לספר בליל הסדר את סיפור יציאת מצרים היא מהמצוות החשובות בחג הפסח. התורה מצווה "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר, בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" (שמות י"ג, ח'). אחד הטקסטים המרכזיים בהגדה המסייע בקיום מצווה זו הוא "ארבעה בנים". המדרש ארבעת הבנים מזמן חקר על כל בן במדרש ובנוסף מאפשר להסיק מסקנות ותובנות על כל הבנים יחד. ביחידה זו הנכם מוזמנים ללמד את הילדים לחקור את תוכן הדברים,את המסרים הערכיים והלימודיים הנגזרים מהטקסט ולחבר את הנושא לתכנית "דור לדור".

"משנכנס אדר מרבין בשמחה"... חג הפורים ידוע כחגם של הילדים. "ומשנכנס אדר, מרבים בשמחה" אך אין ספק כי בעשורים האחרונים, השמחה וחגיגת הפורים, השתנו מאוד, מכפי שהחג נחגג בעבר. אז איך הסבים והסבתות שלנו התחפשו? איך אנחנו- דור ההורים חגגנו את הפורים ואיך זה נראה היום בחוויה של הילדים שלנו? אנו מציעים לכם ללמד את התלמידים את מיומנות ההשוואה וליישם זאת באמצעות השוואת מנהג התחפושות בעבר וכיום.

המכתב האישי הוא תת-סוגה בעלת מאפיינים מיוחדים הנובעים מההקשר, המטרה, המוען והנמען. סוגי המכתב שונים, אך המשותף לכולם הוא היותם מעין שיחה כתובה, שיחה שבה פונה הכותב (המוען) אל מקבל המכתב (הנמען). בפעילות זו נעודד את התלמידים לכתוב מכתבי תודה, הערכה, תפילה, חיזוק והעצמה לחיילי צבא הגנה לישראל ולאנשי כוחות הבטחון שנפצעו במהלך הגנתם על הארץ. נמליץ לתלמידים לשבץ ביטויים מוכרים מהתפילה או מתהילים כגון: "מי שברך את אבותינו..." "יהי רצון...",  בָּרוּךְ אַתָּה ה', רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.  ועוד .. ניתן לסיים באיחולי החלמה כגון: הקב"ה ישלח לך רפואה שלמה בתוך שאר חולי ישראל , רפואה שלמה ובריאות איתנה וכיוצ"ב.

הרב מרדכי אליהו עורר השראה כבר כשהיה ילד קטן. נקרא  סיפור אודותיו, וביחד עם סבא וסבתא נלמד את הערכים והמסרים הנלמדים ממנו. נשוחח עם סבא/סבתא על זכרונות ילדות ונמצא את הקשר לסיפור שקראנו.

הראיון האישי מזמן לכם מפגש עם הדמות המשמעותית שבחרתם. מפגש זה עשוי לפתוח בפניכם צוהר לניסיון אנושי, חברתי, דתי ותרבותי, לערכים, לסגנון חיים ולדפוסי התנהגות אשר ראויים לשמש מודל להתפתחות עבורכם. ראיון עם סבא/סבתא,דמות מבוגרת במשפחה קבעו מפגש עם הדמות הנבחרת וקיימו אתה ראיון בנושא: “ממשבר לצמיחה” נסו לחבר שאלות על קושי מסויים בחייהם שהוביל אותם בסופו של דבר לצמיחה/עליה/התקדמות. זה יכול להיות מעבר דירה,עלייה לארץ,הסבת מקצוע,מחלה וריפוי ועוד.

כל משפחה והסיפור שלה.. ביחידה זו אנו מציעים לאפשר לתלמידים לקיים שיח המבוסס על ראיון עם מבוגר משמעותי במשפחה על מנת לשמוע את הסיפור המשפחתי ולאסוף מקסימום פרטים ומידע.

סיפורי ניסים כותבים סיפור המבוסס על אירוע אמיתי-נס שקרה לי/לסבא/סבתא/אבא/אמא.

כותבים סיפור בעקבות סיפורי גבורה במשפחה

השפה מאפשרת לנו לתקשר עם מה שקדם לנו, עם מה שהתרבות שלנו, הצליחה לצבור במהלך כל הדורות. את ההיבט התרבותי אנו צריכים לשמר. בצד העיסוק במאפייני השפה כדאי גם לעסוק במסרים שאנו מעבירים באמצעותה. ביחידה "העברית המתחדשת" הילדים יחקרו את העברית בעצמם וירחיבו את הידע המטא-לשוני שלהם. בחלק הראשון, הם יתנסו ביצירת מילים חדשות ויחקרו את חוקי השפה. בחלק השני,הילדים יכירו את מאפייני המשלבים השונים (משלב גבוה, בינוני יומיומי, וסלנג) ואת השימוש בהם בהתאם להקשר ולשותפי השיח.

מתחברים לסיפורי עליה לארץ של סבא/סבתא/מבוגר במשפחה ועורכים אותו בהסכת(פודקאסט). פודקאסט - תכנית שמע שניתן להאזין לה בכל זמן ומקום. הפודקאסט עוסק בנושא ספציפי ומקדם מיומנויות של דיבור,האזנה,כתיבה וקריאה. לפני הכנת הפודקאסט יש לחשוב מה הנמען: יידע – על הנושא יחשוב – על הנושא ירגיש – כלפי הנושא

ביחידה זו אנו מציעים ללמד את המדרש "כשם שיגעו אבותי" המדרש מחבר את דור האבות לבנים ולנכדים. המדרש מזמין את התלמידים לחשוב על פעילות משותפת עם סבא סבתא, כגון נטיעות, ולעמוד מקרוב על הקשר הרב דורי ומשמעותו לסבים ולנכדים בעקבות הלמידה התלמידים יכינו תוצר כתיבה המבוסס על שיח עם סבא וסבתא או מבוגר אחר במשפחה.

במשפחות רבות קיימים חפצים שונים שעברו מדור לדור ומאחורי כל חפץ כזה מסתתר סיפור מרגש, אישי, מרתק ומעניין. במהלך הוראה זה, נתמקד בפעולות הוראה המקדמות כתיבת סיפור בעקבות תחקיר על חפץ שעובר במשפחה, כמו :תכשיט/ פמוטים/ טלית/ ספר תפילה/ תמונה/ספר/ גביע קידוש ועוד.

חג האורים מזמן לנו חיבור לדור המבוגרים, הזדמנות לעודד את התלמידים לעוד משימה לתלקיט הכתיבה או למאגר המשימות לביצוע. מוצע לזמן לתלמידים לערוך את הפעילות עם דמות משפחתית שפעלו מולה או עם דמות משפחתית אחרת. ביחידה זו הזמנה לכתיבה בסוגות שונות.

החג הוא הזדמנות לחזק את הקשר הרב-דור,באמצעות יצירת דיאלוג עם דמות מבוגר משמעותי במשפחה בכל עדות ישראל. סיפור העם האתיופי " אבות ובנים", מאפשר התייחסות לערכים של התכנית "דור לדור יביע אומר" כגון: יחס למבוגר וכיבוד הורים, מורשת העוברת מאב לבן ועוד.

מהו פיוט? האם הוא תפילה? שירה? שירת קודש? מהם מאפייניו? כיצד נפגשים יחד מלים, מנגינה, פייטן, קהל, הזמן בו מושר הפיוט ואלפי שנות היסטוריה? נשמת הפיוט היא אותה התאמה בין מילים למנגינה, וההקשר - הזמן מיוחד בו הוא מושר. הפיוט מבקש שישירו אותו, שיתאחדו דרכו עם הזיכרון היהודי לדורותיו. נשאל את סבא וסבתא,מהו הפיוט האהוב עליהם?כיצד שרו אותו בארץ מוצאם?מה הוא מזכיר להם?

בסדנה הזו נתמקד בפעולות הוראה, המקדמות כתיבה בעקבות מפגש וראיון על אגרות ברכה. התיעוד ייכתב בעקבות עריכת תחקיר משפחתי ומפגש של ילד עם מבוגר המשמעותי לו. הפעילות תחבר את התלמיד ואת המבוגר מבחינה חברתית רגשית ותעניק לתלמיד חוויית למידה רלוונטית אותנטית

בכל דור ודור חייב אדם... נציג כאן מהלך פעילות המזמן לתלמידים אפשרות להיכנס ל"נעליה של דמות מהעבר" ולייצר תוצר כתיבה המשלב כתיבת חוויה, כתיבה היסטורית וכתיבה ערכית בו זמנית, כל זאת בלמידה משותפת של ילדים עם דור המבוגרים.